תכנית סיכויים סיוע וסיכוי לנוער עולה עובר-חוק חוברת לאנשי מקצוע

Transcription

1 תכנית סיכויים סיוע וסיכוי לנוער עולה עובר-חוק חוברת לאנשי מקצוע %

2 תוכן עניינים מבוא... 6 % דברי פתיחה... 8 כתיבה ואיסוף חומרים: אידה לוי - אינגבר סיון הופמן מירי רוסמן-חזן ייעוץ: שמעון סיאני רותי סרגוסטי - פז עריכה, הגהה והבאה לדפוס: אהרן אריאל לביא לאה חובל עיצוב: נרי ה מס הוצאת המכון למנהיגות והתנדבות שעל-יד ארגון ידידים רח בית הדפוס 11, בית לב הגבעה, לובי 2 קומה )3-(, ת.ד 34415, גבעת שאול ירושלים טל: פקס: office@yedidim.org.il כל הזכויות שמורות ירושלים, כסלו תשע א דצמבר 2010 חלק א' - חונכות אישית מהי? בחלק זה נערוך הכרות ראשונית עם החונכות האישית נעסוק במטרות החונכות, סוגי חונכות ומסגרות חונכות. נכיר את החניכים והחונכים ונדון בסוגיית הרגישות התרבותית. סוגי החונכויות מסגרת החונכות שלבי החונכות מטרות החונכות מיהם החניכים? ילדים ונוער בסיכון...15 חניכים בגיל ההתבגרות מתבגרים עולים חדשים גורמי סיכון לעבריינות בקרב נוער עולה מיהו חונך אישי? תפקידי החונך המרכיבים החשובים בחונכות

3 חלק ב' - למה דווקא חונכות אישית? בחלק זה נעסוק בתפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות השיקום והטיפול בבני נוער ונתייחס לחונכות האישית ככלי מרכזי בתכניות מסוג זה. בנוסף, נציג את תרומת החונכות לחניך ולחונך. התפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות הטיפול והשיקום תפקידי החונכות בשיקום נוער עולה עובר-חוק הצגת גבולות בחונכות תהליכי פרידה בחונכות אתגרים ודילמות מודל החונכות של "ידידים" - ראיון עם שמעון סיאני, מנכ"ל "ידידים" נספח א'- מקורות המטרות הייחודיות של חונכות אישית מדוע החונכות חשובה גם למי שחונך? חלק ג' - כיצד בונים חונכות אישית טובה? בחלק זה נציג היבטים יישומיים מהנסיון שהצטבר מעבודה בשטח וכלים ומיומניות שיכולים לסייע לאי המקצוע ולחונך האישי בפעילותם. חונכות אישית בתכנית 'סיכויים'...37 עיקרון ראשון: לא מתוותרים על אף חניך עיקרון שני: קידום אישי של כל נער תפקידי החונך במסלול ההתקדמות האישי עיקרון שלישי: הכשרת החונך וליוויו גורמים להצלחה בחונכות האישית כלים לאנשי מקצוע שמלוווים חונכים יצירת קשר בחונכות אמפתיה לעומת הזדהות התנגדויות והתמודדות עמן

4 מבוא החוברת שלפניכם הופקה במסגרת תכנית סיכויים העוסקת בליווי נוער עולה וותיק עובר-חוק. התכנית נולדה ביוזמת שירות הרווחה במשרד לקליטת העלייה יחד עם שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מחלקת הנוער במשטרת ישראל, הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי וארגון ידידים, המפעיל את התכנית. הנסיון שהצטבר במהלך העבודה עם אלפי בני-נוער עוברי-חוק במסגרת סיכויים מצביע על כך שבניית תהליך סיוע נכון, המתחשב בכוחות הנמצאים בקהילה, הופך את הסיוע לאפקטיבי יותר עבור בני-הנוער. במסגרת התכנית נעשית עבודה אינטנסיבית ושיטתית בשיתוף קצין המבחן, העובד המלווה היישובי )עמ י( ומאות סטודנטים מתנדבים המופעלים ע י ארגון ידידים ומגיעים אל הסביבה בה חיים ופועלים בני- הנוער ומתחילים את השינוי משם, מתוך הקהילה. ביקורי הבית שעורך צוות סיכויים מסייעים בבניית תהליך השינוי והתאמתו לתרבות, לאופי ולמצב המשפחתי המסויימים של הנער. לאור זאת, נבנה עבור כל חניך בתכנית מסלול התקדמות אישי שמטרתו להוציאו ממעגל הפשיעה ולהצעידו בדרך חדשה ומאתגרת, וזאת במסגרת אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך הסיוע של סיכויים : החונכות האישית המעמידה אחר משמעותי עבור החניך. חוברת זו מרכזת את המידע התיאורטי והמעשי בנושא חונכות אישית בכלל, וחונכות אישית למען בני-נוער עוברי-חוק בפרט, שעל בסיסו עובדת תכנית סיכויים. מטרתה לשתף את הידע הזה עם אנשי המקצוע בשדות השונים, כדי לאפשר להם להכיר מקרוב את המענה הייחודי הזה ולעשות בו שימוש מקצועי למען בני-נוער הזקוקים לכך. הפקת החוברת התאפשרה הודות לתמיכתם של המשרד לקליטת העלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ארגון ידידים, קרן דורותיאה גולד )שווייץ( וקרן פרט )אוסטרליה(; לצד שיתוף הפעולה המקצועי עם הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל. תודות ברצוננו להודות לחברי ועדת ההיגוי הארצית של תכנית סיכויים : שרה כהן - מנהלת שירות הרווחה, המשרד לקליטת העלייה - יו ר הועדה. אפי ברוור - מנהל שירות המבחן לנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. ורדה רפפורט - מפקחת ארצית, שירות המבחן לנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. דורלי לבנסארט - רכזת בכירה, הקרן לילדים ונוער בסיכון, המוסד לביטוח לאומי. הילה מזרחי - קצינת פרויקטים מיוחדים, מחלקת נוער-אגף לחקירות ומודיעין, משטרת ישראל. מירי רוסמן-חזן - מנהלת הדרכה ופרוייקטים, ארגון ידידים - למען הנוער והחברה. אידה לוי-אינגבר - מנהלת תכנית סיכויים. תודה מיוחדת לרחל שרביט, סמנכל ית בכירה, שירותי תיקון ונוער מנותק במשרד הרווחה והשירותים החברתיים; ולרחל ארזי-שיף, סגנית מנהל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, אשר לקחו חלק בוועדת ההיגוי וליוו את התכנית מראשיתה. תודה למשרד לקליטת העלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משטרת ישראל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המוסד לביטוח הלאומי, השותפים ברשויות המקומיות, קרן דורותיאה גולד, קרן פרט וארגון ידידים - למען הנוער והחברה - מפעיל התכנית. תודה לקציני המבחן לנוער, לעובדי הנוער ולכל השותפים ביישובים השונים אשר מסייעים לנו בהפעלת התכנית. תודה לצוות סיכויים : מנחים, עובדים מלווים ישוביים וסטודנטים שפועלים בשש השנים האחרונות למען נערי סיכויים מתוך אהבה ומסירות. תודה לנערים ולבני משפחותיהם, שמאפשרים לנו לצעוד איתם בדרכם החדשה. 7 6

5 דברי פתיחה מאת שרה כהן, מנהלת שרות הרווחה במשרד לקליטת העלייה ויו ר ועדת ההיגוי הארצית של תכנית סיכויים' דברי פתיחה מאת אפי ברוור, מנהל שירות המבחן לנוער 9 תכנית סיכויים, העוסקת בליווי נוער עולה עובר-חוק, נולדה כשותפות של חזון, חשיבה, דרך ושיח מקצועי המתקיימים בשנים האחרונות בקרב העוסקים בהתמודדות עם צרכיו וקשייו של הנוער העולה. השותפים - המשרד לקליטת העלייה, שירות המבחן לנוער, משטרת ישראל, המוסד לביטוח לאומי וארגון ידידים - הביאו לפיתוחה ולהפעלתה של תכנית המביאה לידי ביטוי שותפות אמיתית, יחד עם חמלה כלפי אלו שהתקשו בתהליכי הקליטה והההסתגלות לחברה והרגישו שנותרו בשוליים. התכנית מושתתת על ההבנה שאוכלוסיות המגיעות מרקעים תרבותיים שונים מביאות עמן קודים ומאפיינים המחייבים התייחסות רגישת תרבות בכדי לגשר על הפערים במפגש שבין הקולטים והנקלטים. מספר תובנות עולות משיח זה, ובתוכן ההבנה שתהליך המעבר ממדינה אחת לאחרת יוצר מפגש בין תרבויות המחייב התבוננות והתייחסות ייחודיות המותאמות למאפייני התרבויות השונות, וכן שמדובר בתהליך הדדי בו יש מקום רב להבנת השוני בין התרבות הקולטת למאפייני התרבויות מהן מגיעים העולים. על-פי מחקרו של ד ר ארנון אדלשטיין מסתבר שגם חונכים שאינם בני קבוצת המוצא של בני-הנוער שאותם חנכו הצליחו ליצור קשר משמעותי ותומך. מכיוון שהשימוש בפתגמים שכיח בקרב חלק מהעולים מצאתי מקום לשימוש בפתגם הבסיסי, הפשוט והמשמעותי ביותר המשקף את עבודת החונכים ואת הסיבה להצלחתם בקשר עם בני-הנוער: ו א ה ב ת ל ר ע ך כ מו ך )ויקרא יט, יח(, שפירושו: התנהג אל האחר באהבה ובכבוד, כמו שהיית רוצה שינהגו בך. רבי עקיבא אמר על הפסוק הזה: זה כלל גדול בתורה, והלל הזקן אמר שזו כל התורה כולה על רגל אחת. ברצוני לומר לכל העמי ם )עובדים מלווים ישוביים( והחונכים והעוסקים במלאכה הקשה יום יום, אשר פוגשים את בני-הנוער במצוקתם הקשה ובתחושת השוליות והניכור ומראים להם את פניה היפות של הקהילה התומכת והסולידריות בגובה העיניים: תרומתכם חשובה מאין כמוה, ותודתם של בני-נוער אשר חוו קשיים והסתייעו בכם תהיה חרותה לנצח בלבם. שרה כהן, עו ס מנהלת שרות הרווחה המשרד לקליטת העלייה קורא יקר, חוברת זו עוסקת בחונכות לנוער עולה עובר-חוק, ופורשת תחום חשוב במיוחד אשר לא נכתב עליו רבות בעברית עד כה. למעשה מונחת בפנינו תורה מקצועית כתובה. העבודה והנסיון המצטברים בתחום החונכות הנם פרי עבודה משותפת של שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, השירות הסוציאלי במשרד הקליטה, הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי, מחלקת הנוער במשטרת ישראל, וארגון ידידים המפעיל באופן מקצועי ונמרץ מערך רחב של חונכים, אשר יצרו יחדיו את תכנית סיכויים שמטרתה לתת מענה לנוער עולה עובר-חוק במסגרת פעילות בעלת היקף מרשים ב- 26 ישובים )המכילים את ריכוזי הנוער העולה עובר החוק(. החוברת נועדה לתת לאנשי-המקצוע מידע והבנה לגבי מהות החונכות והכוחות הגלומים בה. כוחה של החוברת במסגרת התיאורטית שהיא משרטטת, ובחלק המעשי המשמש תדריך לאנשי-המקצוע, בבואם לאתר חונך ולכוונו לעבודה עם נוער עולה בסיכון, ולארגונים המבקשים לבנות מערך חונכים. אנו, בשירות המבחן לנוער, רואים בעבודה עם חונכים הזדמנות יוצאת-דופן לתת לנערים שבטיפולנו מענה משמעותי ומשלים. מחד, עבודת קצין המבחן מאפשרת להעניק לנוער סיוע בהתאמת ההחלטה השיפוטית על-ידי המלצה לבית-המשפט ומימוש דרכי הטיפול בהתאם לצו השופט. מאידך, החונך מלווה ותומך בנער באמצעות פעולות משלימות. הליכה משותפת זו, של קצין המבחן ושל החונך, לצד הנער מאפשרת לו לצעוד באופן נכון ומקדם ולהמנע מהתנהגות המנוגדת לחוק. הבנייה וההפעלה של תכנית סיכויים, באמצעות שותפות מבורכת זו, לא יכלה להוציא אל הפועל חוברת זו כשלעצמה ללא ההתגייסות של גב מירי רוסמן, מרכזת התכנית בראשיתה המשמשת היום כמנהלת ההדרכה בעמותת ידידים, ושל גב אידה לוי-אינגבר המרכזת את התכנית כיום. בנוסף, סייעה בכתיבה ואיסוף החומר סיון הופמן, ששימשה בעבר כרכזת ומנחה בתכנית סיכויים. עבודתן החלוצית והמאומצת, הנסיון הרב שצברו בהפעלת התכנית וכשרונן להביא את הדברים לדפוס באופן מהיר, ברור ומלמד הם הם שאיפשרו להביא בפניכם חוברת חשובה זו. בנוסף, אבקש להביע הערכה והוקרה לקציני המבחן לנוער בכל מחוזות השירות אשר פועלים ללא הרף בתכנית סיכויים, במטרה לקדם את מצבו של הנער העולה שעבר על החוק. יישר כוח וקריאה מהנה. אפי ברוור, מנהל שירות המבחן לנוער 8

6 דברי פתיחה מאת שמעון סיאני, מנכ ל ארגון ידידים תכנית סיכויים היא סיפורה של חבורת לוחמים נחושה הנמצאת בקרב יומיומי על חייו של כל מתבגר. המיוחד בחבורה הזו הוא שכל אחד מחבריה מגיע מעולם תוכן מקצועי אחר, ויחדיו הצליחה החבורה ליצור מודל מיוחד ובעל הישגים מרשימים שזכו לתהודה עולמית. החוברת שלפניכם הנה פרי מאמץ משותף של אותה חבורה. בראש החבורה עומדת הגב שרה כהן, מנהלת אגף הרווחה במשרד הקליטה. שרה משמשת כיו ר ועדת ההיגוי הארצית של סיכויים, והודות לאמונתה ונחישותה תכנית זו מביאה ברכה מדי שנה למאות בני-נוער, ולבני משפחותיהם. מר אפי ברוור, מנהל שרות המבחן לנוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, וצוותו הנם דוגמה ומופת לעבודה מקצועית מאוד, אנושיות ברמה גבוהה ויכולת שיתוף-פעולה. משטרת ישראל, ונציגתה הילה מזרחי, קצינת מגזרים מיוחדים במחלקת הנוער, שותפה אף היא למהלך המורכב ועושה זאת בהתמדה ומתוך רצון אמיתי לסייע לבני-הנוער הללו לצאת ממעגל הפשיעה. גם הקרן לילדים ונוער בסיכון של הביטוח הלאומי, תורמת רבות לחשיבה ולפיתוח המענים למען הנערים הזקוקים לסיוע באמצעות נציגתה, הגב דורלי לבנסארט שהנה רכזת בכירה בקרן. כל אלו, יחד עם צוות ארגון ידידים שהנו שותף מלא לתהליך החשיבה, בניית התורה, גיוס המשאבים והפעלת התכנית ברחבי הארץ, הנם דוגמה ומופת לאנשי עשייה מקצועיים וצנועים הפועלים יחדיו למען אחד הנושאים החשובים ביותר למדינת ישראל כיום: צמצום הפשיעה בקרב בני-הנוער והחזרת בני-נוער שמעדו למעגל החיובי של העשייה האזרחית. 26 הרשויות המקומיות בהן פועלת התכנית, והצוותים המקצועיים בישובים אלו, תורמים גם הם רבות להצלחת רכז התכנית בשטח ועל כן תבוא על כולם הברכה. עוד יש לציין את קרן דורותיאה גולד משוויץ, התומכת בתכנית מזה שלוש שנים, ואת קרן פרט האוסטרלית שהאמינה בתכנית מראשיתה. הן אלו המאפשרות לנו להגדיל את היקף העשייה, ובין היתר אף להפיק חוברת זו. אנו מודים מקרב לב לקרנות הללו, ולנציגיהן הגב שירה הרצוג ומר פיטר אדלר. ההצלחה של תכנית סיכויים מוכיחה שוב ושוב ששילוב נכון בין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, קרנות וארגוני החברה האזרחית הנו מפתח לשינוי חברתי משמעותי. רתימת כל הכוחות למען בני-הנוער הנה הסיכוי הגדול ביותר של מדינת ישראל להיות מובילה בתחום החינוך והטיפול. החוברת הזו מתמקדת בפן אחד של התוכנית, והוא החונכות האישית. לחונכות האישית יתרונות רבים, כפי שמוסבר בגוף החוברת, אך כדי להצליח בה יש להעניק לחונך הכשרה ברמה גבוהה ביותר. חוברת זו יוצאת לאור על-ידי המכון למנהיגות והתנדבות שעל-יד ארגון ידידים כחלק ממאמץ כולל לפתח חומרי-הדרכה שיסייעו לאנשי מקצוע העוסקים בעבודה עם ילדים ובני-נוער. אנו מקווים שהיא תאפשר לאנשי המקצוע ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה השונים להכיר מקרוב יותר את התיאוריות הקיימות בתחום ואת המחקרים שנעשו בשנים האחרונות, ותעניק להם כלים מקצועיים להבנת עולמו של החונך והדרכים בהן ניתן לסייע לו להצליח במשימתו. תודה למירי רוסמן, שהובילה את בניית תכנית סיכויים וניהלה אותה מראשיתה, ולאידה לוי-אינגבר שהצטרפה לצוות התכנית לפני ארבע שנים ומילאה בה מגוון תפקידים, ובשנה האחרונה היא מובילה את העשייה המתפתחת והמבורכת של סיכויים ברחבי הארץ. שמעון סיאני מנכ ל ארגון ידידים 11 10

7 חלק א - חונכות אישית מהי? חונכות בלתי-פורמלית: חונכות בה היחסים מתפתחים בצורה בלתי-רשמית דרך מסגרות, כמו בתי-ספר, ארגוני נוער וקהילות. בחלק זה נערוך היכרות ראשונית עם החונכות האישית. נעסוק במטרות החונכות, סוגי החונכויות השונים, מסגרת החונכות ושלבי החונכות. בנוסף, נכיר את החניכים, החונכים והמרכיבים שהופכים את הקשר ביניהם למשמעותי. לבסוף תינתן התייחסות מיוחדת גם לסוגיית הרגישות התרבותית בחונכות של בני-נוער עולים. מהי חונכות אישית? חונכות אישית היא מערכת-יחסים זוגית בין מבוגר )חונך(, שאינו הורה או איש מקצוע, לבין צעיר )חניך(. מטרת החונכות לסייע להתפתחותו של החניך על-ידי כך שהחונך מעניק לחניך ידע, מיומנויות ותמיכה רגשית ומוחשית ומסייע לו על-פי הצורך )גולדנר, ;2004 Zappay, 1995.)Rbodes. ;1994 חונכויות יכולות להתמקד במגוון נושאים, כגון: למידת תוכן, העצמה אישית ורכישת או חיזוק מיומנויות חברתיות )היישריק-עמוסי,.)2002 חונכות מבוססת על יחסים מוסכמים ורצויים שנמשכים פרק זמן משמעותי, כאשר שני הצדדים צפויים להרוויח מכך )2002 Miller,.)Freedman, ; תכניות החונכות נועדו לצמצם פערים חברתיים ולקדם אוכלוסיות חלשות באמצעות משאב זול יחסית, והן תפסו תאוצה והתרחבו מאז שנות ה- 90. סוגי החונכויות: פורמלית ובלתי-פורמלית בשנים האחרונות התפתחו סוגים נוספים של חונכות, כגון חונכות קבוצתית, חונכות מקוונת, חונכות של קבוצת השווים )בני-נוער החונכים בני-נוער צעירים יותר( וחונכות מבוססת מקום כמו בית-הספר או מקום העבודה )2006 Rhodes,.)DuBois & 2 על כל פנים, חשוב שהחונכות תתבצע במסגרת מסויימת מוגדרת מראש ובהתאם למטרותיה, כפי שנראה להלן. מסגרת החונכות משך החונכות ברוב תכניות החונכות הקשר בין החניך לחונך נמשך לאורך שנת לימודים מלאה. לפעמים החונכות מקוצרת על-פי צרכי החניך, ולפעמים היא מתארכת כאשר נוצר קשר טוב בין שני הצדדים וכשתהליך ההתקדמות של החניך טרם הסתיים. מפגשים ביקור בית: על-פי מודל ידידים בכלל, ו סיכויים בפרט, ביקור הבית הוא תמיד המפגש המקדים לתחילת החונכות, והוא נערך על-ידי הרכז שמלווה את החונכות. הרכז מגיע לבית החניך ופוגש אותו ואת הוריו, והביקור מאפשר לו להכיר את החניך בסביבתו הטבעית ומקל עליו בהתאמת החונך הנכון. מפגשים קבועים בין חונך לחניך: במהלך החונכות החונך והחניך נפגשים בדרך כלל פעמיים בשבוע, לרוב בשעות אחר- הצהריים, וקובעים את אופי הפגישות ומיקומן בעצמם. בדומה לביקור הבית של הרכז, מפגשים הנערכים בבית החניך מאפשרים לחונך להכיר את עולמו. לכן נודעת למפגשים אלו חשיבות רבה, שכן תנאי הכרחי להשגת מטרות החונכות הנו פיתוח מערכת-יחסים קרובה עם החניך. 2 שם. חונכות פורמלית: חונכות בה היחסים מתפתחים באמצעות התערבויות מכוונות ופעילויות מובנות. ההתערבויות והפעילויות תוכננו מראש כדי לספק לבני-הנוער הזדמנויות למפגש עם מבוגרים, שהתנדבו לשם כך ונמצאו מתאימים וכשירים להוות דמויות חונכות. 1 מתוך גולדנר, 2004; קרומר-נבו ואחרים,

8 15 שלב ראשון: היכרות ויצירת קשר ראשוני שלב שני: העמקת ההיכרות וביסוס יחסי האמון שלב שלישי: הגדרת מטרות ופעילות משותפת שלב רביעי: סיכום ופרידה שלבי החונכות אפשר לחלק את תהליך החונכות למספר שלבים: א. היכרות ויצירת קשר ראשוני בין החונך לחניך: המוקד בתחילת החונכות הנו גיוס החניך לתהליך החונכות באמצעות היכרות ויצירת קשר בינו לבין החונך. ב. העמקת ההיכרות וביסוס יחסי האמון: השאיפה בשלב זה היא להעמיק את ההיכרות בין החונך לחניך ולבסס יחסי אמון שיאפשרו פתיחות ושיתוף. ג.הגדרת מטרות, ופעילות משותפת להשגתן: בשלב זה החונך והחניך מגדירים יחדיו מטרות ממוקדות לחונכות, על סמך ההיכרות ביניהם ובהתאם לצרכי החניך. מתוך כך יפעלו החונך והחניך במשותף על-מנת להשיג את המטרות שהציבו לעצמם. ד. סיכום ופרידה: בשלב האחרון מתקיים תהליך סיכום החונכות ופרידת החונך מהחניך. בשלב זה גם בוחן הזוג את מעשיו בפועל ביחס למטרות שהציב לעצמו. בהמשך נביא התייחסות לכל אחד מהשלבים, כולל מתן דגשים מרכזיים וכלים יישומיים על-מנת להשיג מטרות כל שלב ושלב בצורה אופטימלית. מטרות החונכות מטרת העל של החונכות היא להעמיד עבור החניך דמות חיובית להזדהות עמה, ובכך לתרום להתפתחותו האישית. ברמה עמוקה יותר, לחונכות יש שתי מטרות מרכזיות נוספות, אשר נכון יותר לאפיינן בתור מגמות: מגמה מוחשית, ממוקדת מטרה: מגמה זו מבוססת על תיאוריית הלמידה החברתית, בה החונך משמש עבור החניך דמות לחיקוי, להדרכה ולהזדהות. האמון המשותף וההזדהות מעודדים את החניך לפתח גישה חיובית יותר כלפי נושאים שהנם משמעותיים עבור החונך: כמו נשירה מבית- הספר, התנהגות עבריינית, ולהבדיל - התנהגות פרו-סוציאלית כמו גם ידע החונך פעל מתוך רצון אמיתי לעזור, הוא היה אמפתי כלפי החניך, התאמץ ומיומנויות )גולדנר, 2004(. להבין אותו וגילה סבלנות והתמדה. בזכות זה הוא עזר לחניך ללמוד דרכי פעולה חלופיות למצבים שבעבר החניך לא ידע כיצד מגמה פסיכולוגית רגשית: להתמודד איתם באופן נורמטיבי. בפגישות מגמה זו מבוססת על תיאוריית העלה החונך סיטואציות שעשויות להיות התמיכה החברתית ותיאוריית בעייתיות, כגון אלימות, ויחד עם החניך הם מצאו דרכי התנהגות שיעזרו לו להתנהל באופן ההתקשרות, והיא מדגישה מטרות טוב יותר, בצורה מכובדת ומבלי להסתבך. רגשיות כלליות בפיתוח האישיות, )י. חניך בקבוצת סיכויים בת ים, נכתב על ידי הרכזת( במסגרת היחסים הייחודיים המתפתחים בין החונך לחניך. מחקרים רבים תומכים בגישה זו ומצביעים על תרומתם של יחסים רגשיים משמעותיים לשיפור ברמה הרגשית וברמה ההתנהגותית בקרב החניכים. בנוסף, נמצא קשר בין יחסים רגשיים בחונכות לבין שיפור בתחושת היכולת הלימודית ובתחושת הערך העצמי של החניכים )קרומר-נבו ואחרים, 2007(. מיהם החניכים? ילדים ונוער בסיכון רוב תכניות החונכות מיועדות לילדים ולבני-נוער והן מתמקדות באוכלוסיות חלשות הזקוקות לתמיכה ולחיזוק. המושג נוער בסיכון Risk( )Youth at מתאר אוכלוסיות נוער הנמצאות, או העלולות להימצא, במצבי סיכון פיזיים, נפשיים או רוחניים. ההגדרה אינה חד-משמעית שכן קייימות מספר תפיסות שונות ביחס להגדרת קהל-היעד. חלק מהחוקרים טוענים שכל בני-הנוער בגיל ההתבגרות נמצאים גם במצב סיכון כזה או אחר )גלן ונלסון, 1988(. גישה זו מתייחסת אל בני-הנוער כאל קבוצת סיכון שכן רגלם האחת עדיין נמצאת בתוך מסגרות החינוך והחברה של בני גילם, אך רגלם השנייה כבר מחוצה להן - בעולם של שוטטות או עבריינות ותת-תרבות של הרחוב וסטייה חברתית. 14

9 לעומת זאת, חוקרים אחרים טוענים כי מדובר בתופעה מצומצמת יותר )דרייפוס, 1990; מאלס ולואיס, 1991(. במסגרת הגדרת ה סיכון עצמו אפשר להבחין בין ארבעה מרכיבים עיקריים: גורמי סיכון: כוחות בסביבתו הקרובה של שיש להם השפעה שלילית על התפתחותו. לרוב, בקטגוריה זו מזוהים שלושה גורמים בולטים: עוני, סביבה חברתית עבריינית וחוסר תפקוד במשפחה. סימני סיכון: התנהגויות של המתבגר, שבשילוב עם גורמי הסיכון שצויינו לעיל, מעלות באופן ניכר את הסבירות לפגיעות ואת הסיכוי להתנהגות שלילית. כאן מציינים החוקרים בדרך- כלל שתי תופעות בולטות המשפיעות על המתבגרים: תפקוד לקוי בבית-הספר )לרבות נשירה סמויה וגלויה(, ומעורבות בפעילות פלילית\עבריינית הכוללת בפעם הראשונה פגשתי נער צנום הוצאה מהבית ו\או הפנייה לשירותי וגבוה שמדבר בכעס ונשמע מתוסכל. לאורך כל השיחה הוא הדגיש שהוא טיפול בקהילה. לא אוהב לדבר על רגשות. פגשתי נער שלא האמין באף-אחד וחש אכזבה מהסובבים אותו. הוא לא הסכים להגיע לפעילות הקבוצתית, התנהגויות בסיכון: אבל לא הביע התנגדות לפגישות איתי ולכן התנהגויות בעלות פוטנציאל לפגיעה הסתפקנו בזה. הגעתי לביתו פעם בשבועיים- בנער המתבגר בצורה ישירה או שלושה, הוא לימד אותי משחקי קלפים ולאט לאט נרקם בינינו קשר. עקיפה )לדוגמה: פגיעה בסביבתו )א. חניך מסיכויים עפולה, נכתב על ידי הרכזת(. של המתבגר אשר יש לה השלכה גם על המתבגר עצמו(. ההתנהגויות הבולטות הן: היעדרויות תכופות מבית-הספר, בריחות תכופות מהבית, קיום יחסי מין בגיל מוקדם, שימוש מוקדם בסיגריות, אלכוהול וסמים והתחברות לקבוצות עברייניות. תוצאות סיכון: תוצאות של כלל הגורמים שצויינו לעיל, כאשר הבולטות שבהן הנן: הריון מוקדם, אמהות\אבהות בגיל צעיר, בריחה מהבית וחוסר בית, מעורבות בזנות )כולל ניצול מיני, וכו (, מעורבות בשימוש בסמים ובאלכוהול, מעורבות בפעילות פלילית ועבריינית, נשירה ממערכות החינוך והחברה בקהילה וניתוק מהן. את אוכלוסיית הסיכון אפשר לחלק לשלוש קבוצות: א. ילדים ונוער הנמצאים בסכנה ישירה ומיידית: קורבנות של התעללות והזנחה, בעיות התנהגות, עבריינות, סמים ואלימות במשפחה. ב. ילדים ונוער החיים בסביבה מסכנת חיים ונמצאים בסכנה עקיפה: ילדים שעדים לאלימות בין הוריהם, להתמכרות ולעבריינות, החיים בעוני בקהילות חלשות או בקהילות הנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך. ג. ילדים ונוער החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון: ילדים ממשפחות הסובלות ממשבר בשל גירושין, חד-הוריות, אבטלה ועלייה )להב, 2000(. זיהוי אוכלוסיות בסיכון סיכון לנשירה מבית-הספר: המסגרת הנורמטיבית עבור ילדים ובני-נוער היא בית-הספר. רמת התפקוד במסגרת זו משמעותית והיא מלמדת על רמת הסיכון של הנער. אפשר החונכות תרמה גם לנער וגם לזהות אוכלוסיות נוער בסיכון לסטודנט. החונך חש סיפוק גדול מכך שהצליח לעזור לחניך שלא לבצע עוד לנשירה ולניתוק מבית-הספר על-פי עברות ומהקשר הקרוב שנוצר ביניהם. הנער המאפיינים הבאים: היעדר מיומנויות זכה לחבר תומך אשר מלווה ומכוון אותו, מעין מורה דרך לגיל רגיש ומורכב כמו גיל והרגלי למידה ועבודה בסיסיים, ההתבגרות. הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן, )ג. חניך בקבוצת סיכויים בת ים, נכתב על ידי דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית הרכזת( נמוכה, היסטוריה של נשירה ומעברים בין מסגרות, הימצאות במגמות ובמסגרות נמוכות המשדרות ציפיות נמוכות, העדרויות תכופות מבית-הספר\מהבית, מוטיבציה נמוכה, תפיסת עתיד מוגבלת ונמוכה והתנהגות בעייתית לא-נורמטיבית

10 סיכון לתופעות סטייה נוספות: נמצא באוכלוסיות בסיכון גם תופעות סטייה אחרות, כגון: סיכון לשימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, סיכון לפעילות עבריינית וכדומה. אפשר לזהותן על-פי שילוב של המאפיינים הבאים: התרועעות עם אוכלוסייה עבריינית וחיים במשפחה עבריינית, חוסר פיקוח של בוגר משמעותי )הורים, אחים וכו (, תחושת חוסר-אונים, חוסר יכולת לשלוט במציאות, היסטוריה של הסתבכויות בפלילים בגיל צעיר וחווייה של ניצול מיני או התעללות פיזית בעבר )להב, 1999(. תחושת שייכות: הצורך בתחושת שייכות בגיל ההתבגרות גדול מאוד. הקשרים עם בני הגיל עוזרים למתבגר מכיוון שהם מהווים מקור לתמיכה רגשית, אינטימיות, תחושת שייכות והערכה עצמית. בתהליך זה המתבגר מפתח יכולת לפעול בנפרד ממשפחתו הקרובה וריחוק פיזי ורגשי ממנה. הדבר מתבטא בשהייה ממושכת של המתבגר מחוץ לביתו וצמצום התלות בהם. במקביל, אפשר לראות בגילאים אלו עלייה ביכולת לבנות קשרים משמעותיים עם קבוצת בני גילו. חניכים בגיל ההתבגרות בני-הנוער מקבלים מקום מרכזי בתוך אוכלוסיות הסיכון. הסיבה לכך היא שגיל ההתבגרות הנה תקופה סוערת וגדושה ברגשות ובשינויים. במהלך תקופה זו המתבגר מבסס את עצמאותו ויוצר סוג חדש של יחסים עם הוריו ועם הסביבה המשמעותית לו. בתהליך זה הוא מתרחק מהתלות בדמויות ראשוניות, כמו ההורים, ודרך הזדהות עם דמויות משמעותיות נוספות עובר תהליך התפתחותי של התבגרות. התהליך כולל, בין השאר, שינויים בתפיסה ובהערכה העצמית. חלק משינויים אלו קשורים גם לאווירה התרבותית שהנער חי בתוכה, כולל הדברים שהוא סופג מאמצעי התקשורת, מאירועי תרבות וכדומה. להלן נציג ביתר פירוט את מאפייני גיל ההתבגרות, אך לפני כן חשוב לציין שמדובר בתהליך טבעי וחשוב שמעצב את האדם הבוגר העתידי. יש להתמודד עם התהליך בתבונה ולא לנסות להילחם בו. ביסוס הזהות העצמית: אחד האתגרים החשובים עבור הנער בשלב זה הוא ביסוס הזהות העצמית, תוך בחינת התפקידים שהוא ממלא ובחינת ההתנהגויות שעמן הוא מזדהה. לכן, עם הכניסה לגיל ההתבגרות החברים מתחילים להוות מושא להשוואה חברתית. החברים עוזרים למתבגר להבין היכן הוא עומד בהשוואה לאחרים והאם התנהגותו מתאימה לגילו. באופן כזה מסייעת החברות ליצירת תפיסת העצמי כרצוי. השפעת החברים מאותה קבוצת הגיל על המתבגר גדלה במהלך תקופת ההתבגרות וחשיבותם הופכת למרכזית בחייו. הוא סופג מהקבוצה ערכים, תפיסות ועמדות. בדרך-כלל תפיסות הקבוצה מתקיימות בקרב כל אחד מחבריה, אם מתוך התרצות ואם מתוך הזדהות והפנמה. חשיבות החונכות בגיל ההתבגרות: בשל המאפיינים הייחודיים של גיל ההתבגרות יש חשיבות מיוחדת לחונכות בגיל הזה. משימתםשלהנעריםוהנערותבגילההתבגרותהיא,כאמור,להתרחקבהדרגהמההורים, לפתח עצמאות ולגבש זהות אישית. על מנת לעשות זאת הם זקוקים לדמויות חיוביות מגוונות שיהוו עבורם מודלים אפשריים להזדהות. במקרים רבים חונכים, מדריכי נוער, עובדים סוציאליים ומורים יכולים לשמש מקור להזדהות ולהערכה עבור בני-הנוער. לחונכים יש יתרון משמעותי בהקשר זה מכיוון שלרוב מדובר במבוגרים צעירים, הקרובים יחסית לגילו של המתבגר, ולכן טבעי עבורו להזדהות עמם בהשוואה לדמויות מבוגרות יותר כגון מורי בית-הספר. לכן יש לחונכות חשיבות רבה במסגרת העבודה המקצועית מול נוער עבריין ובמצבי סיכון, מכיוון שהיא מאפשרת יצירת חלופה למוקדי חיקוי שליליים. מתבגרים עולים חדשים אצל העולה המתבגר, תהליך גיבוש הזהות העצמית עלול להיות קשה במיוחד. חוויית ההגירה מציבה בפני בני-נוער עולים התמודדויות ייחודיות והם נאלצים להתמודד עם האתגרים המיוחדים שמציב תהליך הקליטה בחברה החדשה במקביל לאתגרים הכרוכים בגיל ההתבגרות ממילא. תהליך ההגירה מהווה מעבר שעשוי להוות מקור למשבר, לתחושות לחץ או לבעיות בריאות פיזיות ונפשיות. משבר זה יכול להתבטא במישורים האישיים והתרבותיים והוא נוצר בשל תהליכי ההתנתקות של המהגר מתרבותו הקודמת ומאימוצו את התרבות החדשה בארץ ההגירה )וייל-טנע והופמן, 1995(. תהליכים אלו מביאים להתנגשות בין הנורמות השונות של שתי התרבויות שעלולה להביא את העולה לעבריינות ולסטייה 19 18

11 21 חברתית ואישית. המתבגרים נתפסים כפגיעים במיוחד בתהליך העלייה מכיוון שהיציבות המשפחתית מתערערת ממילא אלא שכעת על הזהות העצמית והקשרים עם החברים להיבנות מחדש במסגרת שפה ותרבות שונות. שילוב של שני סוגי המשברים - העלייה וההתבגרות - עשויים ליצור מצוקות קשות בקרב בני-הנוער העולים ולחץ רב מדי, שעלולים לגרום להם לפנות להתנהגויות מסוכנות )חביב ואחרים, 2001(. גורמי סיכון לעבריינות בקרב נוער עולה קשיי קליטה במערכת החינוך: ממחקרים שונים עולה כי בני-נוער עולים נתקלים בקשיים רבים בתחום החינוך. נשירה סמויה )בשונה מנשירה רשמית(: נמצא שנשירה ממסגרות החינוך הפורמליות הביאה לדכאון, ניתוק חברתי, התחברות לנוער שוליים ובמקרים מסויימים גם לפעילות עבריינית. נשירה סמויה נמצאה בשיעור גבוה מהממוצע בקרב תלמידים עולים, שמשמעותה העדרויות תכופות מהלימודים. זאת לצד שיעור נשירה רשמית גבוה הנובע משילוב לא מוצלח של הנערים בבתי- הספר. קושי ברכישת השפה: אחד הקשיים המרכזיים שנתקלים בהם בני-נוער עולים הוא חוסר השליטה בשפה העברית. הקשיים ברכישתה משפיעים על יכולתם להצליח בלימודים, להשתלב הרגשת ועל חברתית מבחינה ראיתי כל מיני דברים שרואים רק השייכות לקהילה. מבפנים. למרות שהתנדבתי במשמר האזרחי וגדלתי בשכונת מצוקה, מצוקה כלכלית: כשנכנסתי לעניין גיליתי עולם הרבה יותר חלק מבני-הנוער העולים עוזבים מורכב. זה גרם לי להעריך דברים: את את בית-הספר בשל הצורך לסייע ההורים שגידלו אותי למרות מצב כלכלי לא טוב, את האחים שלי... אני מוצא את עצמי בפרנסת המשפחה. בחלק מהמקרים אומר לאחים הקטנים שלי שאנחנו צריכים להודות כל יום על מה שיש לנו. ( חיים, חונך בסיכויים נתניה( נערים אלו מקבלים על עצמם גם את האחריות של ה מבוגר לקשר בין המשפחה לממסד ולחברה. תפקיד זה מקשה עליהם להתמיד בלימודים סדירים או להשתתף בפעילויות בשעות הפנאי, ולכן מעלה את הסיכון להתבודדות חברתית ולהתנהגויות שאינן נורמטיביות )להב, 1994(. תחושת ניכור וקושי בגיבוש הזהות: לרוב, יש בקרב המתבגר העולה תחושה של חוסר שייכות לחברה הקולטת, בין השאר עקב פערים תרבותיים. הדבר נובע מכך שהוא סובל מחוסר ברצף בין עברו התרבותי והחברתי לבין המציאות החדשה שהוא חי בה. בנוסף, תהליך האבל על המקום שנעזב ועל האובדן שחווה בעזיבה זו דורש אנרגיות נפשיות רבות. קושי בגיבוש זהות קולקטיבית : 3 בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של בני-נוער המגיעים לארץ ואינם מוכרים כיהודים. בנוסף על הקשיים הרגילים העומדים בפניו נוער זה מתקשה בגיבוש הזהות הלאומית הקולקטיבית ולעתים קרובות נדחה גם בידי אוכלוסיית העולים )אפל, 2001(. בעיות חברתיות וקבוצת השווים: ההשתייכות לקבוצת השווים מספקת למתבגר מקורות תמיכה חלופיים )לתמיכת ההורים( ומעניקה לו מקור להזדהות בגיבוש הזהות האישית. לרוב, קבוצת השווים של הנער העולה מורכבת מנערים מתרבות המוצא, שמתמודדים גם הם עם קשיים רבים בהשתלבות בחברת בני גילם )גולצמן ופרוג, 2010(. לעתים חוסר ההשתלבות נובע מהתנגדות הנערים הצברים לקבל את ה זרים לקרבם, מחד, ומתחושות הכעס והטינה של העולים כלפי החברה הקולטת, מאידך. יחסים בין הורים וילדים במשפחות עולים: הקשיים הכלכליים ובעיות הדיור, ההשתלבות בעבודה, הקשיים ברכישת השפה והפערים תרבותיים בקרב ההורים מערערים את היציבות המשפחתית. היחסים עם ההורים נתקלים בקשיים עקב בעיות של תקשורת בין-דורית ותלותם של ההורים בילדיהם בשל חוסר יכולתם לתפקד כראוי בארץ כמפרנסים וכמנהיגי המשפחה. ההורים מגלים קושי בהבנת הבעיות של ילדיהם, גם כמתבגרים וגם כעולים, ועקב כך מתקשים לתמוך בהם. 3 המושג זהות קולקטיבית מתייחס למאפיינים המשותפים לפרט ולאנשים נוספים וקשורים בשייכות הקבוצתית, והוא נבדל מהמושג זהות אישית המתייחס למאפיינים המבחינים בין האדם לאנשים אחרים McLaughlin-Volpe,( Ashmore, Deaux &.)

12 השילוב בין כלל הגורמים שנסקרו עד כה הביא למגוון ביטויי מצוקה כגון אפתיה, דכאון והערכה עצמית נמוכה, שעשויים להוביל את הנערים להתנהגויות עברייניות וביניהן שימוש בסמים ואלימות. מכאן ניתן להבין את חשיבות החונכות לעולים המתבגרים: החונך משמש דמות בוגרת הפנויה עבור הנער ומקדישה לו תשומת-לב, מלווה ומכוונת אותו במהלך ההתמודדות המורכבת עם מגוון האתגרים שתוארו. הקשר עם החונך הוא שימנע את ההתדרדרות של הנער להתנהגויות שליליות שעלולות לפגוע בו ובסביבתו. מיהו חונך האישי? החונך הוא אדם בוגר, שאיננו הורה או איש מקצוע, המלווה את ילד אן בן-נוער בסיכון לאורך תקופה ממושכת. תפקיד החונכים נגזר ממאפייני החניכים ומצרכיהם, כאשר אחד המאפיינים של אוכלוסיות בסיכון הנו מחסור במשאבים חברתיים. כלומר, רשת הקשרים החברתיים שלהם איננה יכולה לסייע להם לפרוץ את המצוקה והסיכון שהם מצויים בהם. הסיבה לכך היא שהרשת החברתית שלהם מורכבת בעיקר מאנשים הדומים להם במשאביהם החברתיים הדלים )1985.)Bourdieu, החונכות יכולה לסייע למתבגרים להרחיב ולגוון את הרשת החברתית שלהם, ובכך למנוע תחושת בדידות ולרכוש מיומנויות חברתיות. בתפיסה החונך הנו סוכן בעל משאבים חברתיים בשל גילו, השכלתו, מיומנויותיו וקשריו החברתיים. תפקידו לסייע לבני-הנוער באמצעות סינגור או תיווך אקטיבי, כלומר באמצעות ליווי למוסדות החברתיים שבני- הנוער חווים בהם את עצמם כשוליים או כחסרי- משאבים, השמעת קולם במוסדות אלו, שמירה על זכויותיהם ומאבק למען הכרה בצרכיהם. כך מסייעת החונכות בהרחבת ההון החברתי העומד לרשות המתבגרים, שמאפשר למתבגרים לקדם את עצמם במערכות החברתיות שהם נוטלים בהן חלק. בית-הספר סירב בכל תוקף לקבל את החניך חזרה ללימודים. הוא מצא את עצמו מתדפק על דלתות בתי-ספר שונים ללא הצלחה... התנאי שבית-הספר הציב לו היה לרדת כיתה, ובעצם לדחות בשנה את החלום שלו - לשרת שירות קרבי בצה ל. החונך ואני התערבנו וכתבנו עבורו מכתבי המלצה חמים בנוגע לתפקוד שלו בתכנית. בזכות נחישות החניך וההתערבות שלנו בית-הספר הסכים, בסופו של דבר, לקבל אותו לתקופת נסיון. החניך יודע שהוא בתקופת מבחן ושעליו להוכיח את עצמו כל יום מחדש וכך על-אף שהוא נעדר שלושה חודשים, הוא הצליח להדביק את הפער. )ש. חניך סיכויים מדימונה, נכתב על ידי הרכזת( סטודנטים חונכים אני יכול לתאר תכניות חונכות רבות הפועלות בארץ ובעולם לעצמי כיצד הוא מתבססות על סטודנטים כחונכים. הבחירה חושב, יש בינינו הרבה קווים דומים. לא באוכלוסיית הסטודנטים לתפקיד זה איננה המשפחה כמובן, אבל העלייה, מקרית. בחברה שלנו לימודים מהווים כלי מרכזי המצב הכלכלי, הרצון להצליח וההתבגרות בשכונת מצוקה להתפתחות אישית ומפתח להתקדמות חברתית.... היה משהו טוב בכך שאני החברה מעריכה השכלה אקדמית, שמתקשרת שימשתי עבורו דוגמה אישית. פעמים רבות למעמד גבוה ולמצב סוציו-אקונומי הוא ראה שגם אני עולה חדש שמתמודד עם מצב כלכלי לא גבוה. בשל כך, סטודנטים נחשבים לאוכלוסייה טוב ובכל זאת מצליח להתקדם חזקה שראויה להוות מודל לחיקוי עבור ילדים ולהצליח. זה נתן לו תקווה. ובני-נוער בסיכון. בנוסף, חלק מהסטודנטים )פיני. חונך בסיכויים נתניה( החונכים מגיעים בעצמם מרקע דומה לזה של החניכים. חונכים אלו מהווים דוגמה ל שבירת המעגל ולהתקדמות, הצלחה ושינוי חיובי. הם מביאים עמם את הסיפור האישי שלהם כערך מוסף לחונכות ומשרים על החניכים תקווה לעתיד טוב יותר. בחייהם של נערים רבים לא קיים מודל חיקוי כזה עד הגעתם לחונכות. מסגרות החונכות התנדבות: חלק מהסטודנטים פונים לחונכות מתוך בחירה, מתוך אמונה בעשייה חברתית. סטדונטים אלו אינם מתוגמלים בצורה כספית, והם בוחרים לתרום לקהילה במגוון מסגרות במקביל לשנות הלימודים מתוך הכרה בחשיבות התרומה, רצון לשינוי חברתי ומכאן גם לסיפוק אישי. מלגה: סטודנטיםרביםמשמשיםכחונכיםבתמורהלמלגה.המלגותמיועדותלסייעלסטודנטים לממן את שכר הלימוד שלהם, וקיימות מספר קרנות המעניקות מלגות מסוג זה. התפיסה המנחה כאן היא כי אוכלוסיית הסטודנטים הנה אוכלוסייה שיש לטפח ולסייע לה. מצד שני, כאשר הסטודנט משמש כחונך הוא תורם בחזרה לחברה

13 הכשרה מקצועית: במקרה זה החונכות נעשית כחלק מההכשרה המקצועית של הסטודנט, ולכן היא שכיחה בעיקר בקרב סטודנטים הלומדים מקצועות חינוכיים או טיפוליים, כגון פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וחינוך. במסגרת החונכות הסטודנט רוכש נסיון מקצועי, במקביל ללימודים התיאורטיים, ולרוב מקבל ליווי מהמוסד האקדמי בו הוא לומד. חונכות טבעית: במקרים רבים בני-נוער מאמצים לעצמם מבוגר מסביבתם הקרובה, שמהווה עבורם כתובת להתייעצות, בילוי משותף ותמיכה. אלא שהתפתחות חונכות מסוג זה תלויה בהקשר החברתי ובמצאי של מבוגרים העונים לדרישות החונכות, כולל פנאי. לכן, במקומות בהם קיים מחסור בדמויות חונכות טבעיות יש צורך בחונכות מאורגנת, שמנסה להידמות לחונכות הטבעית באמצעות הבנייה מלאכותית של יחסי החונכות )גולדנר, 2004(. תפקיד החונך נהוג לייחס לתפקיד החונך רכיבים מתפקיד החברים, כגון ידידות ואינטימיות; רכיבים מתפקיד הורים, כגון מודל לחיקוי, ייעוץ, תמיכה ודאגה; וגם רכיבים מתפקיד המורים, כגון הדרכה ולימוד. חשיבותה של מערכת יחסים קרובה עם מבוגר הנה משתנה מכריע בקרב בני-הנוער, וקיומה של מערכת יחסים משמעותית כזו קשורה לגורמי חוסן בחייהם של בני-נוער במצוקה. צעירים רבים מביעים צורך בחוויות משותפות עם מבוגרים משמעותיים, ומדגישים בעיקר את חשיבותם של יחסים לא סמכותיים המושתתים על אותנטיות וכבוד הדדי לצד הנאה משותפת כאשר חלק מהזמן מוקדש לבילויים Spencer,(.)Jordan & Sazama, 2004 נפגשתי עם החונך כל שבוע והחיבור בינינו היה נהדר, עשינו יחד המון דברים במהלך השנה והייתה בינינו כימיה מצויינת. תוך כדי הפגישות האישיות עם החונך גיבשתי לעצמי מטרה ברורה אחת: להשתנות. הפגישות עם בני נוער נוספים, והפגישות האישיות עם החונך, באמת עזרו לי להשתנות ולראות באור אחר את כל הדברים שעשיתי. למרות שהתכנית מתקרבת לסיומה אני מרגיש שיש לי כיוון להמשיך איתו ומטרה אליה אני רוצה להגיע. )י. חניך בסיכויים ערד( המרכיבים החשובים בחונכות האחר המשמעותי: אדם בוגר הנוכח בחיי הנער הוא רואה בי מודל לחיקוי. בהתחלה באופן ממשי ומתמשך, מכיל הוא ראה בי חונך ואחר-כך היה נראה אותו, תומך בו, מכוון אותו ומציב שהוא חושב שאני אסכים לכל דבר שהוא יבקש ממני... עכשיו זה התאזן והוא לו גבולות ברורים. נוכחות כזאת מאוד מעריך אותי. הוא יודע שיש מישהו שרוצה בטובתו. אבל בניגוד לקציני המבחן יוצרת תחושה אצל הנער ש האחר המשמעותי מתעניין בו, מתבונן שזאת העבודה שלהם, אני תמיד אהיה פה. הוא רואה בי מעין אח גדול. בעולם דרך עיניו, חש ברגשותיו )צבי, חונך בסיכויים באר שבע( ותופס אותו כאדם שראוי וחשוב לו להכיר. אדם כזה תופס את הנער כבעל ערך ומסוגל להראות לו שהוא אכן כזה. האופן בו המבוגר מתבונן בנער, מתייחס אליו והמסרים שהוא מעביר 4 לו, עשויים לשמש את הנער גם מחוץ לתחומי המפגש הקונקרטי. יצירת קשר ופיתוח יחסי אמון: הבסיס ההכרחי לחונכות טובה הוא יצירת קשר טוב ופיתוח יחסי אמון. רק בסיס כזה יאפשר לחונכות להפוך למרכזית בחיי החניך ולממש את מטרותיה. הקשר בין החונך לחניך הנו האמצעי החשוב ביותר להשגת מטרות החונכות שיתוף-פעולה וקשר טוב בין החונך לחניך מזמנים חוויית הצלחה לחונך ויוצרים בו תחושת בטחון ומוטיבציה להתמודד עם אתגרים דומים בהמשך. חשוב לציין כי הקשר משמעותי ביותר גם עבור החונך, שכן הוא תורם לתחושת שביעות הרצון שלו ולתפיסתו את ההתנסות כחיובית,)Bandura, 1977( על-פי בנדורה.)Gorrell, et al., 1986; Fresko, 1996 Allen, 1983( כאשר ציפיות אלו מופנמות גם כשלונות אקראיים אינם פוגעים בתחושת ההצלחה, ולעתים אף מדרבנים להישגים ולאתגרים נוספים )וולפלינג, 1999(. חשוב להתייחס לקושי ביצירת הקשר על רקע מאפייני החניכים. מרבית החניכים נחלו אכזבות מעולם המבוגרים ולכן הם נוטים לחשדנות ולעתים אינם מבינים את מטרת החונכות או את השותפים, ולכן עשויים להמנע משיתוף-פעולה עם החונך. המטרות העומדות לנגד עיניו של החונך לא תמיד תואמות את אלו של המתבגר. הפער בציפיות הוא אחד המשתנים המתוארים כגורמי כישלון בהתערבות הטיפולית בקרב מתבגרים )שפלר,.) ראו אבידן גדי. הדרכה - מבוגר משמעותי, רועי בן מנחם - רכז ניידת בת-ים

14 יכולת תרבותית: בשלב מסויים נוצר בינינו אמון. יום אחד החניך הודיע לי שהוא עשה הסכם עם ד ר לאה קסן מגדירה יכולת החבר שלו והם הפסיקו את השימוש תרבותית כהתמצאות בסמים. זאת הייתה הפעם הראשונה בה בתרבות ספציפית במטרה שמעתי בכלל על כך שהוא משתמש בסמים, עד לפתח מושגים, ידע וטכניקות כה לא דיברנו על זה. לקח הרבה זמן לרכוש את המותאמים לאותה תרבות אמונו וזה לא היה קל. השיא מבחינתו היה כשבאתי איתו לבית-המשפט ואז הוא הבין שיש בינינו אמון בהקשר חברתי מסויים. יכולת ושאני תמיד פה עבורו. הוא הבין שאני משקיע בו זו חשובה במיוחד בחונכות ושזה באמת חשוב לי. לנוער עולה שכן על החונכים )שאול, חונך בסיכויים באר שבע( לעבור ממצב של אתנוצנטריות, בה הטיפול מותאם לתרבות ולערכים שלהם עצמם, למצב של אתנורלטיביזם בו הם מסוגלים להבין את עולמם התרבותי והערכי של אוכלוסיית היעד. אמפתיה: על-אף שזהו מושג מרכזי בעולם בקיץ הוא טס לאוקראינה. במפגש שהתקיים לאחר הטיפול קשה להגדירו באופן חד- חזרתו ארצה הוא היה נראה משמעי. אפשר להתייחס לאמפתיה מלא אנרגיה ומרץ. הוא התחיל לדבר כאל יכולת האדם לחוש, להבין ולהבחין על אבא שלו, דבר שלא קרה בעבר, ברגשות הזולת, להבין את העולם כפי והתחיל לשאול שאלות על המשפחה שלי. שהזולת מבין אותו ולהשתמש בהבנה )עומר, חונך בסיכויים נתניה( זו לצורך תקשורת טובה יותר. מתוך הגדרת המושג עולה מורכבותו, שכן הוא מכיל היבטים קוגניטיביים, רגשיים ותקשורתיים, המבטאים את אופי הקשר בין המטפל למטופל: המרכיב הקוגניטיבי הנו היכולת לקחת את תפקידו של האחר, כלומר להבין את חשיבתו או את רגשותיו של האחר ולאמץ את נקודת מבטו. המרכיב הרגשי מדגיש את ההשתתפות בחוויות הרגשיות של הזולת. המרכיב התקשורתי קשור למסרים הבלתי-מילוליים המועברים בתקשורת הבין-אישית. האמפתיה היא פן חשוב באישיות האדם והיא חיונית לצורך יצירת תקשורת בין-אישית יום-יומית )1977 Fiske,.)Duncan & בנוסף, אמפתיה, המאפשרת לבחון מצבי-עימות דרך נקודת מבטו של האחר, עשוייה להפחית תוקפנות ולעודד את האדם לפעול באופן 5 פרו-חברתי ולדאוג לאחרים 1991( Batson,.)White, 1998; 5 מתוך מחקרו של ד ר ארנון אדלשטיין. מתבגר שגדל במשפחה שאיננה יכולה לספק את צרכיו הבסיסיים )פיזיים או נפשיים( בילדותו, עשוי להגיע לחונכות עם חסך ועם צורך בקבלת פיצוי או השלמה של חוסרים אלו. חונך שאיננו אמפתי לא יוכל ליצור קשר משמעותי עם חניך כזה. לעתים יש עוד מאפיינים הנוגעים לחניך ומקשים עליו גם כן: הנשירה מן המסגרת, הדחייה החברתית והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך - כל אלו גורעים מהערכתו העצמית, מבטחונו העצמי ומקבלתו את עצמו. לכן, המפתח לעולמו הסגור של החניך הוא הגישה האמפתית של החונך )אלמוגי, 2002(. מודל לחיקוי: אחת המטרות המרכזיות של החונכות היא להעמיד עבור החניך דמות חיובית להזדהות עמה, ובכך לתרום להתפתחותו האישית. חניכים רבים מגיעים מסביבה המספקת להם גם מודלים שליליים רבים לחיקוי, ולא פעם החונך הוא הדמות הראשונה שמדגימה דרכי התנהלות ותקשורת נורמטיביות. עצם האינטרקציה עם החונך כמודל לחיקוי יכולה להביא לשינוי משמעותי וחיובי בחיי החניך. בנוסף, באמצעות הדוגמה האישית יוצר החונך השפעה על תפיסות הנער ביחס לתחומים שונים בחייו, כגון לימודים או שירות צבאי. ב סיכויים, רוב החונכים והחניכים הנם גברים ובמצב זה קיים ערך מוסף של מודל חלופי לגבריות עבור הנער )כאשר דבר דומה קיים גם בצד של מודל נשי לנערות כמובן(. הצבת גבולות: אחד המאפיינים הבולטים של ילדים ונוער בסיכון, ובעיקר של נוער עובר-חוק, הוא הקושי להתמודד עם מסגרות וגבולות. חשוב לציין כי הקושי בא לידי ביטוי בשיא עוצמתו בקרב אוכלוסיות קצה מסוג זה, אך מאפיין ילדים ובני-נוער באופן כללי. גבול הוא קו המבדיל בין דבר לדבר, בין מקום למקום, בין ארץ לארץ, בין תקופה לתקופה, בין תחום לתחום וגם סוף, קצה, נקודה או קו שאין להגיע אל מעבר להם )מילון ספיר, 1997(. במסגרות השונות בחיים )משפחה, בית-ספר, עבודה( יש גבולות וכללים שצריך לעמוד בהם, אך חלק מהחניכים לא הורגלו לקבל סמכות ולעמוד בגבולות ומאפיין זה עשוי להתפתח לבעיות התנהגות. ביטוי קיצוני לדבר זה יכול להיות, למשל, ביצוע עבירות. ילד שגדל בחינוך מתירני חסר-גבולות איננו רגיל לעמוד מול דרישות ואתגרים ברורים. ילד כזה לא לומד שהוא מסוגל להתמודד איתם ולכן סביר שיפתח דימוי עצמי נמוך. בנוסף, חינוך מתירני מביא לעלייה בחרדות ובתוקפנות ולכן הדרישה לדרך חינוך המשלבת סמכות עם אהבה עולה מחדש )עומר, 2000(. כך גם בחונכות, עדיף ליצור מסגרת 27 26

15 שמשלבת אמפתיה ודאגה יחד עם גבולות ברורים. הצבה נכונה של גבולות עוזרת לחניך לארגן את עולמו הפנימי ומסייעת לו ללמוד לדחות סיפוקים. בנוסף, היא מגנה עליו מפני דחפים תוקפניים ומסייעת ללמידה ולהסתגלות החברתית. חשוב מאוד להציב גבולות שיחזקו את תחושת השייכות של הנער, הבונה את בטחונו בכך שהוא איננו לבדו בעולם וכי יש מי שמלווה ומכוון אותו. פעם נסעתי עם החניך ועם חבר שלו ברכב ופתאום הוא התחיל להשתולל בכביש. דרשתי ממנו להירגע, לנסוע לא בפראות, ולהפתעתי זה עבד. הוא נרגע והפסיק את הנהיגה המסוכנת. )משה, חונך בסיכויים באר שבע( עקביות, יציבות והתמדה: חלק מהחניכים חיים בסביבה שאיננה מאורגנת ואיננה יציבה, ונדרשים להתמודד באופן יום-יומי עם שינויים גדולים. ליציבות נודעת חשיבות רבה לאורך כל שלבי ההתפתחות, ובעיקר בגיל ההתבגרות, משום שהמתבגרים עסוקים בעיצוב זהותם, בהיפרדות מהמערכת המשפחתית ובתכנון עתידם. מטרות אלו מתממשות טוב יותר כאשר קיימת מערכת-יחסים יציבה עם המבוגרים המטפלים, שיודעים כיצד לאזן בין הצורך של המתבגרים להיפרד לבין הצורך להמשיך לקבל תמיכה מעשית ורגשית. בפועל נמצאו פחות התנהגויות מסוכנות אצל מתבגרים שחוו יחסים מטפחים ארוכי- טווח 2004,.)Harden היציבות צריכה לבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה בנוכחות קבועה של החונך בחיי החניך כדמות בוגרת, משמעותית ומיטיבה. הנוכחות הזאת תהיה משמעותית רק אם היא תעשה לאורך זמן ולכן להתמדה יש חשיבות מכרעת. בנוסף, ליציבות יש ביטוי גם ברמה היום-יומית שבה מתנהלת החונכות. לשם כך נדרש מערך קבוע ככל האפשר: מפגשים בתדירות קבועה, בימים ובשעות מסודרים שתואמו בתחילת התהליך. יציבות כזאת תסייע גם להתפתחות האמון של החניך בחונך. אותנטיות: חונכות היא מפגש בין שני אנשים. על-אף שקיימות הגדרות לתפקידי ולמטרות החינוך, וכל אחד מהצדדים בתוכה, כל אחד מביא למפגש את עצמו בסופו של דבר. בחונכות טובה החונך מתנהג כפי שהוא באמת ומביא את עצמו לידי ביטוי באופן אותנטי. נמצא כי אותנטיות ביחסי החונכות היא אחד הוא אף פעם לא פספס פעילות המרכיבים המשפיעים ביותר על צמצום תחושת הבדידות והעלייה בתחושת ולא איחר למפגשים שלנו! אם הוא היה מאחר, הייתי יודע הערך העצמי של החניך. בנוסף, נמצא שקרה משהו. כי אותנטיות קשורה לירידה בתחושת )דוד, חונך בסיכויים נתניה( הבדידות ולעלייה בערך העצמי של המשתתף בחונכות Tracy,( Liang, Willians, 2002.)Taylor & ממצאים אלו מתאימים גם לתיאוריות היחסים המדגישות את חשיבותם של יחסים חמים, מזינים ותומכים המבוססים על אמפתיה, הדדיות ושותפות, לקיום הפסיכולוגי התקין לכל אורך החיים

16 חלק ב - למה דווקא חונכות אישית? בחלק זה נעסוק בתפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות השיקום והטיפול בילדים ובבני-נוער ונתייחס לחונכות האישית ככלי מרכזי בתכניות מסוג זה. בנוסף, נציג את תרומת החונכות לחניך ולחונך. התפיסה החברתית שעומדת בבסיס תכניות הטיפול והשיקום כחברה, יש לנו אחריות לסייע לאוכלוסיות החלשות. בבסיס טענה זו עומדת השאיפה לחיות בחברה מתוקנת, שוויונית והוגנת שבה ניתנת לכל אדם ההזדמנות לחיות בתנאים נאותים המאפשרים לו לממש את יכולותיו ואת כישוריו האישיים. לכן, יש חשיבות להשקיע משאבים בטיפול באוכלוסיות בסיכון ובשיקומן. משאבים אלו מיועדים לסייע לפרט, אך משרתים, כמובן, גם את הקהילה כולה, מכיוון שהם מחזקים אותה בעזרת חיזוק חבריה. במסגרת הסיוע לילדים ולבני-נוער, שהנם חסרי-ישע באופן יחסי, לחברה הסובבת אותם יש תפקיד מיוחד. המטרה הראשונית של התערבות טיפולית בחיי הילדים ובני-נוער בסיכון היא שיפור המצב הקיים, אבל כמובן שמדובר גם בעבודת מניעה משמעותית לעתיד. לחונכות האישית יש מאפיינים ייחודיים, שהוזכרו בחלק הראשון, המאפשרים לה לשמש כלי חשוב בטיפול בילדים ובבני-נוער ובשיקומם, וכך לשרת את מדיניות הרווחה שתוארה לעיל. הגישה הטיפולית-שיקומית: בבסיס גישה זו עומדת התפיסה שעבריינות לא נובעת מבחירה חופשית ורציונלית של היחיד, אלא מגורמים פסיכולוגיים וחברתיים אצל היחיד ובסביבתו הדוחפים אותו לבצע עברות. לפיכך, הענשת הנער לא תפתור את בעיית העבריינות, משום שהוא וסביבתו עדיין מושפעים ממנה, והוא ישוב ויבצע עברות. לכן הדרך להפסקת העבריינות, והחזרת היחיד להתנהגות נורמטיבית בחברה, היא באמצעות תכניות טיפוליות ושיקומיות. תפיסה זו הייתה דומיננטית במחצית השנייה של המאה ה- 20. גישת חוק וסדר : באמצע שנות ה- 70 של המאה ה- 20 התפתחה הכרה בכך שתכניות השיקום והטיפול לא הפחיתו את רמת העבריינות, ולכן נוסדה גישה חדשה שזכתה לכינוי גישת חוק וסדר. על-פי גישה זו, התגובה החברתית לעבריינות צריכה להיות נוקשה, מחמירה וקשוחה הרבה יותר משמעתית בעיקרה ולא טיפולית. גישה טיפולית ושיקומית רחבה: לקראת שנות ה- 90 של המאה ה- 20 החלו להשתמש שוב באידאולוגיה טיפולית-שיקומית, בדומה לגישה הראשונה, אלא שבצורה כוללנית יותר. לפי תפיסה זו הטיפול והשיקום של העבריין צריכים להתפתח מתוך ריכוז משאבים הנמצאים בסביבתו החברתית. ההנחה העומדת בבסיס גישה זו היא שאפשר להחזיר את הפיקוח הבלתי-פורמלי כגורם מניעתי, באמצעות שימוש בקהילת המגורים ובסביבתו החברתית של היחיד: משפחה, בית-הספר, משטרה, שירות המבחן ומוסדות אחרים בקהילה שישתפו פעולה ביניהם. בארצות-הברית התוצאות של תכניות כאלו היו מרשימות ונרשמה ירידה משמעותית לא רק בעבריינות נוער, אלא גם בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים )אדלשטיין, 2008(. תפקיד החונכות בשיקום נוער עולה עובר-חוק חזון אחת האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה לפגיעה עצמית וחברתית היא נוער עולה עובר-חוק. להלן נציג את הגישות השונות לטיפול באוכלוסייה זו ואת תפקיד החונכות ככלי שיקומי. הייתה נסיגה אחרי העבירה ומעצר הבית. הוא לא רצה ללמוד פתאום. היה לי קשה עם זה. לפעמים אמרתי לעצמי - למה לקחתי על עצמי חונכות כל-כך מורכבת?! הייתה לי תחושה שאני מצפה מהנער ליותר ממה שהוא מסוגל, אך לאורך הזמן התחושה הזו השתנתה. )אודי, חונך בסיכויים נתניה( החונכות ככלי שיקומי בעבר, התפיסה שהנחתה את מרבית תכניות הטיפול והשיקום היתה שכדי לשלב בני-נוער עבריינים בחזרה בקהילתם, יש לשלבם בתכניות חונכות. אך הדגש היה על חונכות תעסוקתית, שמטרתה לאפשר לבני-הנוער ללמוד מקצוע כדי שיוכלו להתפרנס בקהילה בעתיד )2004 al,.)bond, 2004 ; Hall et כיום התפיסה הרווחת היא שהשיקום צריך להתבצע ברמה בין-אישית ובלתי-אמצעית, תוך גילוי אמפתיה והצבת גבולות נורמטיביים ברורים. תפיסת החונך כדמות מרכזית בתהליך השיקום תופסת כיום תאוצה במגוון שיטות טיפול, כגון הוסטלים בקהילה לעבריינים מכורים לסמים, שיקום נכים ועוד. בדומה לחונכות, גם המושג מאמן אישי,)Coach( שהופך לפופולרי 31 30

17 בימינו, מבוסס למעשה על חונכות אישית. בנוסף, תכניות חונכות מתייחסות לצרכי היחיד המסויים ואינן פועלות בצורה תבניתית קבועה וכוללנית. העצמת היחיד מביאה להצלחה במניעת עבריינות ובשיקומו, יותר מאשר פעולה שמטרתה דיכוי גורמי הסיכון )שם(. תיאוריית הזיקה החברתית וחשיבותה בהקשר של חונכות לנוער עולה עובר-חוק תיאוריית הזיקה החברתית בולטת בחשיבות שהיא מייחסת ליצירת זיקה בין החניך לחונך כאחת הדרכים המרכזיות ליצירת פיקוח חברתי ושילוב מחדש של החניך בקהילה. התיאוריה, שהומצאה בידי הירשי )1969,)Hirschi(b), טוענת שככל שהקשר בין בני-הנוער לבין החברה חזק יותר אני מודה שבתחילה חששתי הסיכוי שהם יבצעו עברות נמוך יותר. לחנוך בתכנית כזאת ולא בנוסף, קובעת התיאוריה ארבעה מדדים האמנתי שאני יכולה לתרום משהו לנער שלא היה כל- לקשר חברתי: כך פתוח לשמוע. אבל לא ויתרתי והתעקשתי להמשיך. עם כל הצלחה זיקה: כשיש לנער דמות אהובה או נערצת קטנה שלו, בכל צעד שהוא עשה חשוב לו שדעתה עליו תהיה חיובית. הנער קדימה, הרגשתי גם צעד ענק בשבילי. היכולת לעזור למישהו, היכולת לתת ינהג לפי הנורמות המקובלות על דמות מעצמך גם אם זה לא תמיד מצליח, זו באמצעות רצייה חברתית, וכך הסיכוי נותנת לי הרגשה נפלאה שיתנהג בצורה לא נורמטיבית ירד. )מיטל, חונכת בסיכויים אופקים( מחוייבות: זהו מרכיב של רווח והפסד. ככל שהנער משקיע בעשייה נורמטיבית, יהיה לו הרבה יותר מה להפסיד אם יתנהג בדרך שאינה נורמטיבית. מעורבות: ככל שהנער יעסוק בפעילות קונבנציונלית שהוא נהנה ממנה ומשקיע בה את מרבית משאביו, תהיה לו פחות מוטיבציה ויוותרו לו פחות משאבים לעיסוק בפעילות לא נורמטיבית. תפיסת יחסי חניך-חונך בעיני נוער עולה עובר-חוק המצוי בתכנית סיכויים. במחקר נמצא שלחונכות יש תפקיד אפקטיבי מאוד בשיקום בני-הנוער, וזאת בניגוד לתכניות העוסקות רק בעבודה קבוצתית ו/או בסדנאות. המפגש אחד-על-אחד נמצא יעיל ומשמעותי מאוד לשם יצירת זיקה בין החניך לחונך, מה שמאפשר את השפעת החונך על התנהגות החניך בכלל, ולשם השגת יעדי תכנית סיכויים למניעת עבריינות חוזרת בפרט. יש לציין את חשיבות מימד האמונה ביחס לבני-נוער עולים, שפעמים רבות חשים ניכור וחוסר שייכות ביחס לחברה הקולטת. בשל כך גובר הסיכון לחוסר אמונה והזדהות עם הנורמות והערכים החברתיים של החברה הרחבה. הזיקה, המעורבות, האכפתיות והאמפתיה, יכולות לצמוח רק בדינמיקה של יחסי חניך-חונך, ואלה בתורם יכולים להשפיע על שינוי מסלול חייו של החניך לכיוון נורמטיבי ושילוב מחדש בחברה. הנקודה הקריטית ביחסים אלו היא יכולתו של החונך להיות אמפתי, אך מבלי להזדהות עם החניך לגמרי. סיכום אחד התהליכים החשובים בעבור נער שעבר על החוק היא ההבנה שהעברות אינן משקפות את תפיסת עולמו וכי הוא בהחלט מסוגל להתנהל בעולם אחרת ממה שהורגל אליו. זהו תהליך איטי שמבוסס בעיקר על קשרים חדשים שהנער יוצר עם דמויות מקדמות בחייו, שגורמים ליצירת סביבה המעודדת שינוי. חונכות אישית היא כלי שיכול לאפשר לנער התנסות ולמידה מחדש של סביבתו. כניסת החונך האישי לחיי הנער מאפשרת לו לחוות התנסויות בסביבה מקבלת, שלווה ותומכת במקום סביבה מעכבת ומשתקת. נערים רבים, שעברו על החוק, מקבלים מסביבתם הקרובה מודלים שליליים לחיקוי. ייתכן שהחונך מהווה את הדמות הראשונית שמראה להם את דרך ההתנהלות, את צורת התקשורת ואת שפת האחרים ומהווה מודל חיובי לחיקוי. פעולת תיווך זו מקנה לנער כלים, שכנראה היו חסרים לו עד כה, ליצירת תהליך שינוי שיתרחש במהלך הקשר בין הנער לבין דמות משמעותית, כמו החונך. אמונה: ככל שהנער רואה בנורמות החברתיות דבר שהוא יכול להזדהות עמו, כך עולה הסבירות שהוא לא יפר נורמות אלו. במחקר שנערך על-ידי אדלשטיין )2009(, נבדקה 33 32

18 תכנית סיכויים הגיעה ממש בזמן, ככה יכולתי לצאת מהבית, להיפגש עם אנשים במצב דומה לשלי ולהכיר את החונך שלי שהוא אחלה בחור, אני לומד ממנו הרבה. אני יודע שאני במקום טוב עכשיו, אני שומר על עצמי, לא מסתבך ויודע עם מי להסתובב. אני מקווה שהשינוי שעשיתי יאפשר לי להמשיך בדרך הטובה והנכונה. עזרו לי להבין שיש דרכים יפות ודברים טובים שאפשר לעשות: אני מסיים עכשיו עשר שנות לימוד בקידום נוער, עובד במסעדה של דוד שלי וחי חיים רגילים כמו כל הנערים. אני רוצה להתגייס על-אף העובדה שאהיה חייל מקא מ. )ה. חניך בסיכויים קרית מלאכי( המטרות הייחודיות של חונכות אישית קידום פרטני על-פי צרכים אישיים לכל תכנית חונכות יש מטרות כלליות שמשותפות לכלל החניכים המשתתפים בה )קידום לימודי, סיוע רגשי וכדומה(. מדובר במטרות-על שמכוונות את כל העשייה במסגרת התכנית ובחונכות האישית כחלק ממנה. בנוסף למטרות אלו, כל חונכות מתרכזת בחניך ומעמידה במרכז את צרכיו הייחודיים. ההתייחסות האינדיבידואלית באה לידי ביטוי בהגדרת מטרות אישיות עבור כל חניך. מדובר בשיטת פעולה בעלת ערך רב, מכיוון שהיא מוקדשת כל כולה לקידום האישי של החניך על-פי צרכיו הספציפיים, במסגרת פרטנית ועל-פי המשאבים הקיימים של המערכת. הבניית חונכות בעלת מטרות ברורות ומותאמות מסייעת להפיק ממנה את המירב ומביאה לתוצאות חיוביות ומשמעותיות. לרוב, החניכים מתמודדים בחייהם עם גורמים מעכבים רבים, אליהם מצטרפים גם מיעוט ואף העדר גורמים מקדמים. לאור מגוון הקשיים עולה השאלה: מהי המשמעות של חונכות שנערכת במשך כמה שעות בשבוע בלבד? עד כמה אפשר להשפיע לשינוי חיובי, משמעותי ויציב בחיי החניך במסגרת זו? בפועל נמצא שעבור החניך, לחונכות יש ערך רב והיא יכולה להשיא לשינוי משמעותי בחייו. ההשפעה החיובית לא נמדדת רק בשינויים הדרמטיים שעוברים על החניך. לעתים דווקא השינויים הקטנים, שנראים חסרי-חשיבות לכאורה, הנם משמעותיים ביותר ויכולים להביא לשינוי הכללי המיוחל. הראיה המרכזית לכך היא שהחניכים עצמם מציינים את החונכות האישית כתורמת מאוד ומתייחסים לחונך כאל דמות חשובה מאוד בחייהם. מדוע החונכות חשובה גם למי שחונך? מימוש ערכים חברתיים ותחושת שביעות רצון אישית: ההתנסות האינטנסיבית בחונכות גורמת לחונכים להרגיש כי הם מממשים ערכים חברתיים וחינוכיים )ששון, 1996(. רבים מן הסטודנטים, שעסקו בחונכות האישית, דיווחו על תחושת סיפוק ושביעות רצון רבה, גם מהקשר האישי שנוצר עם החניך ועם הגורמים שמטפלים בו וגם מכך שלמדו על חייהם של ילדים מרקע חברתי ותרבותי שונה משלהם )בקון,.)1996 רוב הזמן החניכה הייתה חווייה מעולה. כשנפגשתי עם החניך התחלתי לברר על תחומי העניין שלו. החלום של הנער היה ללמוד בישול ולכן התחלנו לחפש יחד קורסים לבישול. בעזרת קצינת המבחן הצלחנו להשיג מלגה ללימודי בישול והוא עבר את הקורס בהצלחה. החניך מאוד התרגש כי זו היתה התעודה הראשונה שהוא קיבל בחיים. לטקס הסיום הגיעו קצינת המבחן וגם אבא שלו. )יוסי, חונך בסיכויים קרית אתא( פיתוח יכולות אישיות: נמצאה תרומה עבור החונכים עצמם בתחומים: מחוייבות חברתית ומקצועית, יוזמה, שיתוף פעולה, מיומנויות תקשורת ותחושת אחריות )פרסקו וקובלסקי, 1998; יוגב ורונן, ;1982 Fresko, Pascarelli, 1998; Goodlad & Googlad, 1998, Hirst, 1990; 1993(. במהלך החונכות מתפתחת יכולת החונכים לפתור בעיות, לקבל החלטות בעלות משמעות, לקחת אחריות ולהפעיל שיקול דעת באשר לתוצאות האפשריות של פעולה מסויימת. נמצא שיפור בבטחון העצמי בקרב החונכים ושינוי לטובה גם בתחושת-הרוגע הכללית )אוסטריל ופיינגולד, 1981; אבן, 1984(. בנוסף, הם נמצאו פחות מרוכזים החונכות תרמה לי. אני חושב שמבחינתי זה לא לאבד את האמונה. לא לוותר בכלל, גם בעצמם ופחות שתלטניים Walberg,( ברגעים קשים שבהם נראה 1968 אצל.)Wertheim, 1998 שאין עם מי לעבוד תמיד יש מוצא ואפשר לקבל עזרה. למדתי שהכנה לבלתי-צפוי הופכת את הבלתי- צפוי לצפוי. מבחינה ערכית הרגשתי שעשיתי שינוי גם אצל החניך וגם אצל משפחתו שחזרה להאמין בו. )דוד, חונך בסיכויים קרית אתא( 35 34

19 פיתוח מודעות חברתית: החונכים נפגשים עם בעיות של מצוקה חברתית, עם מגוון תרבויות ועם דפוסי משפחות לא מוכרים )שובל ועמית, 1981(. נמצא שהחונכות מאפשרת בכך לחונכים להכיר את השונה ולהתמודד עמו, ולכן היא תורמת לפיתוח מודעות אישית וחברתית. נמצא גם כי חונכים פיתחו גישות חיוביות יותר כלפי החונכות נתנה לי את היכולת אוכלוסיות חלשות )היישריק-עמוסי, להיות סבלני. גיליתי על עצמי.)2002 שאני יכול להשקיע באדם אחר. גיליתי עולם מתסכל עם השפעה סביבתית נוראית. אומנם זה היה במיקרו אבל אני רוצה לעסוק בזה בעתיד... ההתנסות בחונכות הביאה אותי להתחיל לעבוד עם נוער במקביל ללימודים. )טל, חונך בסיכויים באר שבע( חלק ג - כיצד בונים חונכות אישית טובה? בחלקים הקודמים התמקדנו בהבנת מרכיבי החונכות האישית ואתגריה, בעיקר מבחינה תיאורטית. בחלק זה נציג היבטים יישומיים של החונכות האישית מתוך הנסיון שהצטבר בעבודה בשטח, וכלים ומיומנויות מעשיות שיכולים לסייע לאיש המקצוע ולחונך האישי בפעילותם. בהקשר זה נציג את המודל של סיכויים לעבודה עם נוער עולה עובר-חוק, המבוסס על המודל הכללי לחונכות אישית של ידידים שפותח במסגרת מחלקת ההדרכה של הארגון בשיתוף המכון להתנדבות ולמנהיגות שעל-יד הארגון. חונכות אישית בתכנית סיכויים עבור חלק מן הנערים, השתתפות בתכנית חונכות אישית עשויה להוות מקור למבוכה ולאי-נעימות בתחילת הדרך. באופן כללי, נער מגיע ל סיכויים מכיוון שעבר על החוק, כך שהחונכות מתחילה מיסודה תחת נסיבות מביכות לנער ולמשפחתו, ולא בנסיבות חיוביות. אנו מאמינים שחשוב להאיר בעדינות את הצדדים היפים של החונכות ושל החניך, אך באמצעות התנהגות ומעשים יותר מאשר באמצעות מילים. המסר של החונך כלפי הנער צריך להיות: נכון שהגעת לכאן מסיבה לא כל-כך נעימה, אבל אנחנו לא נמצאים כאן כדי לדוש בזה, אלא כדי ללכת יד ביד בדרך קצת שונה, וליצור קשר שיתבסס על קרבה ואמון, ולא על שיפוטיות וביקורת. התפיסה המרכזית שמנחה אותנו היא שיש להתבונן בכל חניך וחניך באופן פרטני ולהשקיע בו משאבים ייעודיים בכדי להביא למיצוי מקסימלי של הפוטנציאל שטמון בו. היחס האישי בא לידי ביטוי בעבודה קשה וחסרת-פשרות, שכל חניך בה נראה לנו כעולם ומלואו, מתוך מחוייבות אמיתית להביא לשינוי חיובי בחייו באמצעות התכנית. החונכות האישית ב סיכויים וב ידידים פועלת על בסיס שלושה עקרונות מנחים לעבודה עם נוער עולה עובר-חוק: א. לא מוותרים על אף חניך. ב. קידום אישי של כל חניך. ג. הכשרה וליווי של החונך